בן רודה ויהודה לייב. נולד בקובנה שבליטא בשנת תרע"ג (1913). אח ליצחק, משה, ביינש ושרה. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו בגימנסיה ועוד בהיותו נער הצטרף לשורות אגודת "מכבי" ובמסגרתה התמסר לפעולות ספורט. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל, התיישב בנחלת יצחק ולפרנסתו עבד כפועל בניין ברמת-גן. ברבות הימים הצטרף להסתדרות העובדים הכללית, גם היה חבר באגודת "הפועל" ונמנה עם שחקני הכדורגל של הקבוצה המקומית. היה חביב על הבריות ומקובל ומעורה בחברתו. משפרצו מאורעות הדמים של שנת 1936 התנדב לשמירה בכפר יחזקאל שבעמק יזרעאל ותוך תקופה קצרה קשר קשרי ידידות הדוקים עם תושבי המקום. לאחר מכן הצטרף לאגודת השומרים ונשלח עם קבוצת הנוטרים הראשונה למגדל צדק, מקום שם מונה לתפקיד קורפורל ועשה בתפקידו זה כשנה וחצי. משגברו התקפות הכנופיות על אנשי המגן העבריים שעסקו בהקמת גדר הצפון פנה להנהלת האגודה וביקש להעבירו צפונה. הוא נענה בחיוב ונשלח לבית יוסף. גם כאן התחבב עד מהרה על חבריו ורכש את אמונם ותפקידו מילא מתוך אחריות רבה ומסירות מופלגת. בכ' בתמוז תרצ"ח (19.7.1938), באשמורת השלישית של הבוקר, שכב לישון לאחר שסיים שמירת לילה. בבוקר של אותו יום גילו הנוטרים, שיצאו לשמירה בשדות, כנופיית פורעים ערבים שניסתה לחצות את הירדן. הכנופיה מנתה כחמישים איש מזויינים והתפתחו חילופי-אש בינה לבין הנוטרים. קולות הירי נשמעו בבית יוסף ופסח יצא בראש אנשיו לעזור בהדיפת הכנופיה. במהלך חילופי הירי נפגע פסח ונהרג. הוא הובא למנוחות בשייח אבריק לצד קברו של אלכסנדר זייד. על קברו ספד לו איש בית יוסף: "פסח בא אלינו לפני חודשיים וחצי ונשלח להיות קורפורל של הנוטרים. הוא אמר 'המקום צר לי, החומה הסגורה והמסוגרת לא בשבילי היא, אדרוש מאגודת השומרים שיעבירוני לגדר התיל או לפלוגת צינור הנפט'. יום לפני מותו בא קורפורל אחר במקומו והוא עמד לעזוב אותנו. ביום ההתקפה מיד לקח אתו עוד חברים וחש לעזרה. הוא נתן את הפקודות האחרונות אך לא שב מהקרב".

שמו הונצח בספרים "לאש ולמגן", "איך נפלו חברים" ובחוברת דמויות - שומרים, מגינים, לוחמים שהוציאה אגודת השומרים.